כבר הרבה מאד זמן - עידנים של ממש, למען האמת - האדמין לא הוסיף למשחק שום דבר חדש ומעניין. שרת חדש, אירוע נוסף, אבל לא הרבה מעבר לזה. הוא לא התעסק ביסודות של המשחק, בדברים הבסיסיים שמרכיבים את חיי היום-יום של השחקנים.
הוא לא עשה את זה עד לחודש שעבר. אז, הוא שינה את המפלגות הפוליטיות.
היו כמה דברים נחמדים, כמו שינוי המבנה וההסדרה של סמכויות חברי המפלגה. אולם, דבר אחד נראה מיותר: השיוך הפוליטי.
רוב מוחלט של השחקנים שראו את זה ראו בזה שטיק מגוחך, או אפילו בדיחה של ממש. המחשבה הראשונה שעלתה לי בראש הייתה "מה הוא חשב לעצמו?" הרי זה אמנם משחק פוליטי, אבל הוא פוליטי בלבד. אין בו אידיאולוגיות משמעותיות שמשפיעות על המשחק, ומחלקות את השחקנים. אין למפלגה משמעות אמיתית, מלבד קבוצה של אנשים שנמצאים ביחד ורצים תחת אותו השם בבחירות. כך חשבתי בזמנו
כשהייתי באיטליה, בזמן נסיעה במונית עם נהג שלא הפסיק לפטפט על פוליטיקה, התחלתי לשנות את דעתי. תופתעו, או שלא תופתעו, לשמוע שגם באיטליה יש סבך מפלגות שלנהגי מוניות יש מה לומר על כל אחת ואחת מהן. הציר הפוליטי שם שונה מאד משלנו, אבל הוא קיים וברור. אולי, רק אולי, נוכל ליצור ציר כזה גם כאן. גם על ציוד גיחכנו בהתחלה, וראינו בו ניסיון מוזר להכניס למשחק אלמנטים של משחק תפקידים. הציוד דווקא נחל הצלחה גדולה- אולי אנחנו צריכים לתת גם לשיוך הפוליטי של מפלגות הזדמנות.
.הכתבה לא קצרה, אבל היא גם לא ארוכה כפי שנראה. אני מציע לכם לקרוא עד הסוף
.עד עכשיו, רק ראשי המפלגות זכו בהצצה של ממש בציר הפוליטי החדש של אי-סים על כל תכונותיו
.למען האזרח הפשוט, אני מצרף כאן תמונה שלו
.אני עומד לעבור על האפשרויות השונות, אחת אחת, ולהציג אפשרות לאידיאולוגיה שבה מאמינה מפלגה כזו
Traditional Political Scale - ציר פוליטי מסורתי מקור המינוח "ימין ושמאל" הוא בימים הראשונים של המהפכה הצרפתית, כשבצד ימין של הפרלמנט ישבו תומכי המלך השמרניים ובצד שמאל ישבו מתנגדיו המהפכנים. מאז, הימין מזוהה עם השמרנות ועם תפיסת העולם הניצית בעוד המאל נתפס כחדשני, אקטיביסטי ויוני.
הצורה הפשוטה ביותר לאפיין מפלגה היא להציב אותה בציר שבין שמאל קיצוני לימין קיצוני. בדרך עוברים דרך רדיקליות, קיצוניות ומתינות. כמו כן יש אפשרות להגדיר את המפלגה כמפלגת מרכז. מכיוון שקשה להגדיר ימין ושמאל באי-סים, האפיון השימושי ביותר בציר הזה הוא מפלגת מרכז- מפלגה שמקבלת את כולם, ללא הבדל פוליטי, ועושה מה שנראה לה נכון וצודק בלי אידיאולוגיה מכוווינה.
*
Labour Party - מפלגת פועלים מפלגת פועלים מאמינה בזכויות המעמד הנמוך, הוא מעמד הפועלים השני קליקרים. הם מהווים הרוב, ולמעשה הם מכריעים פעמים רבות בחירות וקרבות. כדי שלא ינצלו אותם, המדינה צריכה לדאוג להם ולהילחם עבורם מול השחקנים העשירים, שמעוניינים להרוויח על חשבונם.
מפלגה כזו תדגול בהפעלה אינטנסיבית של הארגון על מנת להעלות את השכר בשוק כמה שאפשר מחד, ולהוריד את מחירי המוצרים בשוק כמה שיותר. כדי לעשות את זה היא תדגול במיסוי גבוה של המוצרים הנסחרים בשוק - מע"מ - ותטיל מכסי מגן גבוהים - מסי ייבוא - כדי לשמר את השליטה הממשלתית בשוק. לעומת זאת היא תסלוד מהטלה של מס הכנסה גבוה, ותנסה לממן את הוצאותיה בדרכים אחרות. מן הארגון תצא תמיכה בייחוד לשחקנים חדשים וכאלה שאינם מבוססים כלכלית.
ממשלה שמובלת על ידי מפלגה כזו תחפש תמיד מקורות חדשים להכנסות ולמיסוי. דוגמא לכך היא איראן של לפני שנה, שמיסתה את מרבית התאגידים עם אזרחות איראנית. גם לסין הייתה פעם תכנית דומה, שבמסגרתה כל יחידה הייתה צריכה להעלות מס קבוע בתמורה לתמיכה בקרבות.
*
Socialist Party - מפלגה סוציאליסטית דומה למפלגת הפועלים, אך מתונה ממנה. מפלגה סוציאליסטית תדאג גם למעמד הביניים, בעיקר הנמוך, ולכן תתנגד למיסוי של מוצרים מאיכות נמוכה ששחקנים כאלה מתפרנסים ממכירתם. היא גם תנסה לאזן בין משכורות גבוהות יחסית לבין אפשרות להרוויח בשוק העבודה הישראלי. כדי למנוע עליית מחירים היא עשויה להשתמש בארגון, אך גם להוריד מיסי ייבוא כדי להציף את השוק במוצרים ממדינות אחרות. מפלגה כזו תדאג בעיקר לשחקנים פעילים יחסית, שתורמים לקהילה ולמדינה, אך עדיין אינם מבוססים מבחינה כלכלית.
*
Comunist Party - מפלגה קומוניסטית דומה למפלגת פועלים, אך קיצונית ממנה. מפלגה כזו תדגול בשוויון לפני השוק. היא תשתלט לחלוטין על השוק באמצעות הארגון, כך שהכלכלה כולה תתנהל דרכו. כל המיסים שתטיל ממשלתה יהיו גבוהים- מסי ההכנסה, המע"מ וכמובן מס הייבוא. כדי לפצות על כך, היא תוציא מהארגון תמיכה רבה לשחקנים כולם, ללא קשר למידת תרומתם לקהילה. החדש שנרשם אתמול יקבל בדיוק כמו הטנקר שנלחם כל יום עם נשקים באיכות 5. המפלגה תאמין שבאי-סים השוויון אפשרי, ולכן יש ליישם אותו בכל מחיר.
.מפלגה כזו יכולה לעבוד במדינות קטנות, אך תתקשה מאד לייצר קומונה עם יותר מ50 שחקנים
*
Liberal Party - מפלגה ליברלית מפלגה שדוגלת בחירות ובחופש. מבחינה כלכלית היא מאמינה בקפיטליזם, ולכן תבטל כמה שיותר מיסים. היא תתנגד למיסי ייבוא, בטענה שהם מונעים ירידת מחירים, וגם תנסה להוריד מע"מ ומס הכנסה כדי למשוך מוכרים ועובדים בהתאמה. המפלגה מאמינה שככל שהשוק יהיה דינמי יותר, המחירים יהיו נמוכים יותר והמשכורות גבוהות יותר. כל השחקנים יוכלו להרוויח, וכך הם יוכלו להתפתח בצורה מיטבית. המדינה אמנם לא תוכל לתמוך יותר מדי באמצעות אספקות, אבל זה לא חשוב- הדרך הטובה ביותר לעזור לאזרחים היא לעזוב אותם לנפשם.
מפלגה ליברלית יכולה לקבל בהבנה כל שחקן באשר הוא, גם אם הוא בוחר רווחים על פני תרומה למדינה וצד מדליות באטל הירו או נלחם ביחידת שכירים. לפי השקפת עולמה, לכל שחקן יש זכות לשחק את המשחק כפי שיחפוץ.
*
Conservative Party - מפלגה שמרנית מפלגה שמאמינה בכך שאין טעם לתקן את מה שלא מקולקל. היא תתנגד לרפורמות מרחיקות לכת, ולצעדים שנראים לה פזיזים ומסוכנים. ממשלה שמונהגת על ידי מפלגה כזו תעשה צעד משמעותי רק אם תהיה בטוחה בכך שהוא יביא לשיפור המצב, היא תעדיף להקדיש את מרצה לייעול הפרויקטים שמפעילה המדינה עכשיו מאשר לפתוח חדשים.
*
Orthodox Party - מפלגה מסורתית דומה למפלגה השמרנית, אך קיצונית ממנה. מקובעת בדרכיה ומסרבת לשינוי מתוך נקודת מוצא. לרוב היא תדגול במספר ערכים שיהיו חשובים לה מעל הכל, ומהם היא לא תהיה מוכנה לסגת גם לטובת המדינה ואזרחיה.
*
Imperial Party - מפלגה אימפריאלית למרות שאין מפלגה פאשיסטית, המפלגה האימפריאלית היא הדבר הקרוב ביותר למפלגה כזו. מפלגה כזו תדגול מעל הכל בפטריוטיות ובלאום. חבריה יקריבו את טובתם האישית בשמחה למען טובת המדינה. המפלגה תדגול בכיבוש ובאימפריאליזם לשמו, ולאו דווקא לצרכים כלכליים, מתוך אמונה שמלחמה מוצלחת מעלה את המורל הלאומי ומגבשת את הקהילה.
חברי המפלגה יעדיפו יחידות לאומיות, שמקדישות את עצמן לשירות המדינה. הם יתנגדו לשכירות, ומפלגה אימפריאלית תילחם בה בכל אמצעי שעומד לרשותה. היחס ללוחמים ביחידה שכירה ולבוגדים יכול להיות בלתי מתפשר או פרגמטי יותר, מתוך אמונה שטובת המדינה עומדת לפני הכל.
ממשלה שמובלת על ידי מפלגה כזו תקדיש את כל מרצה לחיזוק הכוח הצבאי והגיבוש הקהילתי. היא תאמין בקהילה כמטרה, ולא כאמצעי. לכן, עמדותיה הכלכליות ישתנו ממדינה למדינה ומסיטואציה לסיטואציה.
*
עד כאן הכתבה. אתם מוזמנים להתייחס אליה כרעיון נחמד ותו לא, או לקחת אותה ברצינות. אני, באופן אישי, חושב שיישום שלה יכול להוסיף הרבה למשחק ולאקשן הקהילתי. חברי קונגרס במפלגה גדולה ומגובשת יהיו כוח משפיע שיש להתחשב בו, והפוליטיקה הישראלית תהפוך להרבה יותר מעניינת.
הכל תלוי בחברי הקוגנרס, בראשי המפלגות ובמצביעים. אם ראשי המפלגות ישקיעו במצע איכותי, שיסביר את האידיאולוגיה של המפלגה. וחברי הקונגרס יעברו למפלגה שמתאימה להם, זה יכול לעבוד. אני באופן אישי מזמין את כולם להצטרף למפלגה שלי, מפלגה אימפריאלית, אם הם מחזיקים בדעות דומות. שוב- הכדור בידיים שלכם.
In E-Sim we have a huge, living world, which is a mirror copy of the Earth.
Well, maybe not completely mirrored, because the balance of power in this virtual world looks a bit
different than in real life. In E-Sim, USA does not have to be a world superpower, It can be
efficiently
managed as a much smaller country that has entrepreneurial citizens that support it's foundation.
Everything depends on the players themselves and how they decide to shape the political map of the
game.
Work for the good of your country and
see it rise to an empire.
Activities in this game are divided into several modules.
First is the economy as a citizen in a country of your choice you must work to earn money, which you
will get to spend for example, on food or purchase of weapons which are critical for your progress
as a fighter.
You will work in either private companies which are owned by players or government companies which
are owned by the state.
After progressing in the game you will finally get the opportunity to set up your
own business and hire other players. If it prospers, we can even change it into a joint-stock
company and enter the stock market and get even more money in this way.
In E-Sim, international wars are nothing out of the ordinary.
"E-Sim is one of the most unique browser games out there"
Become an influential politician.
The second module is a politics. Just like in real life politics
in E-Sim are an extremely powerful tool that can be used for your own purposes.
From time to time there are elections in the game in which you will not only vote, but also have the ability
to run for the head of the party you're in.
You can also apply for congress, where once elected you will be given the right to vote on laws
proposed by your fellow congress members or your president and propose laws yourself.
Voting on laws is important for your country as it can shape the lives of those around you.
You can also try to become the head of a given party, and even take part in presidential
elections and decide on the shape of the foreign policy of a given state
(for example, who to declare war on).
Career in politics is obviously not easy and in order to succeed in it, you have to have
a good plan and compete for the votes of voters.
You can go bankrupt or become a rich man while playing the stock market.
The international war.
The last and probably the most important module is military.
In E-Sim, countries are constantly fighting each other for control
over territories which in return grant them access to more valuable raw materials.
For this purpose, they form alliances, they fight international wars, but they also have
to deal with, for example, uprisings in conquered countries or civil wars, which may explode on
their territory.
You can also take part in these clashes, although you are also given the opportunity to lead a life
as a pacifist
who focuses on other activities in the game (for example, running a successful newspaper or selling
products).
At the auction you can sell or buy your dream inventory.
E-Sim is a unique browser game.
It's creators ensured realistic representation of the mechanisms present
in the real world and gave all power to the players who shape the image of the virtual Earth
according to their own.
So come and join them and help your country achieve its full potential.
Invest, produce and sell - be an entrepreneur in E-Sim.
Take part in numerous events for the E-Sim community.